כוחו של מגע והשפעתו על התפתחות תינוקות, ילדים ובכלל 

לגעת משמע לתת, לאהוב, לעשות מקום, לקבל את האחר ללא תנאי, ללא רציונל. כולם שווים, יפים ואהובים.

למגע וריאציות שונות ומגוונות. המוכר ביותר לרובנו הנו המגע המיני המופנה לאדם הבוגר. המגע הטיפולי שונה ממנו לגמרי.

הטיפול במגע מופנה לאדם הבוגר ולילד הפנימי כאחד. ברמה הנפשית הוא מספק תשומת לב, רוך, אמפתיה וביטחון ולפיכך הוא מרגיע ומשחרר. ברמה הפיזיולוגית הוא עובד על שריון הגוף ומשחרר טונוס שרירים נוקשה, משקם ומקל על מערכות הגוף השונות כמו דם ולימפה, עיכול, נשימה וכדומה. למגע יכולת לחדש קשרים סינפטיים שנפגעו במערכת העצבים ולאפשר על ידי כך יצירת תנועה מחודשת. טיפול במגע מגביר את מודעותו של האדם למצבו הפיזי והנפשי ומביא לשינויים בהרגלי החיים.

המגע ידוע כצורך ביולוגי בסיסי בעל חשיבות נעלה להתפתחות התינוק ובתקופת הילדות. זהו אחד הצרכים הבסיסיים להקניית ביטחון. במהלך ההריון מגורה עורו של העובר על ידי דחיפות קצביות משתנות, המועברות דרך מי השפיר. התכווצויות הרחם והמעבר בתעלת הלידה מעניקות טיפול בתינוק שחשוב להמשיכו לאחר הלידה ע"י הנחת התינוק על גוף אמו וליטופו.

התינוק, בחודשים הראשונים לחייו סימביוטי לחלוטין. האם וילדה - אחד הם.

בתרבויות המזרחיות העתיקות, כחלק משמעותי מהתפתחות התינוק, נושאת אותו אימו על החזה או הגב לכל מקום. היא מרגישה מתי הוא צריך לעשות את צרכיו, מתי הוא רעב וחסר מנוחה ומגיבה אליו בהתאם בתזמון הנכון. מחקרים הראו שהתפתחות תינוקות הזוכים להרבה מגע משמעותית ביותר. הם גדלים כילדים רגועים ובעלי ביטחון עצמי.

בעולם המערבי חלו שינויים בשנים האחרונות, גישת החינוך של ד"ר הולט שזכתה לפופולריות רבה במאה הקודמת, שעל פיה צריך להרחיק את עריסת התינוק מחדר ההורים, להאכילו על פי לוח זמנים מוגדר ולגעת בו רק לצורך האכלה וניקיון, יצאה כמעט מהאופנה.

TLC - Tender Loving Care מונח שתבע ד"ר פריץ טלבוט מבוסטון, נבדק והוכח לאחר מלחמת העולם השנייה כאלמנט מרפא בקרב ילודים חולים. תינוקות וילדים זקוקים לליטוף, חיבוק ודברי חיבה לביטחונם העצמי ולריפוי ממחלות שבעבר גרמו לתמותה בלתי מוסברת.

הנורמות החברתיות משתנות. אומנם לאט ובמתינות אך יותר ויותר נראה כאליו אנו חוזרים אחורה לשורשים: ההנקה מאוד פופולרית, הורים נושאים את ילדיהם במנשא ופחות בעגלה, אמהות נשארות בבית לפרקי זמן ארוכים לאחר הלידה, ההורים לומדים שיטות עיסוי תינוקות. הורים מבינים שהרמת התינוק על הידיים לא גורמת לפינוק יתר, אלה מספקת אהבה וביטחון. כל אלו תורמים רבות להתפתחות התינוק.

שינוי נוסף שהתרחש בשנות השבעים נזקף לזכותו של הפסיכולוג ויליאם רייך. רייך היה הראשון שהשתמש במגע במטופליו ככלי טיפולי. הוא טען שגופנו עטוי שריון, ושריון זה הנו מנגנון הגנה חשוב ביותר.

ע"י מגע בשריון זה ניתן להגיע ולטפל במתחים וטראומות מודחקות, אלו אמורים להבקיע את השריון ולהביא להבנה וחיים נפשיים / רגשיים טובים יותר.

נראה שאת הדברים שאנו מגלים במערב במאה האחרונה הכירו במזרח כבר לפני 3,000 שנה ויותר.
כניסת פילוסופית המזרח למערב והנהירה הגדולה של רבים להודו, סין, תאילנד ויפן, לא קרתה סתם. היינו ועדיין אנו זקוקים לשינוי.

גילויו של הכוכב כירון המייצג במיתולוגיה את המרפא הטבעי הגדול הביאה איתה למערב את גל הרפואה המשלימה.

רפואה משלימה מושתתת על מספר עקרונות פשוטים לכאורה מביניהם שיחה, הקשבה, התבוננות, תשומת לב לפרטים ומגע. הדגש שלה הוא אנושיות, וכבני אנוש אנו אמורים להתייחס לפרטים הקטנים שמשום מה בחיי היומיום המלחיצים שיצרנו, הם נדחקו קצת לפינה.

המגע, מלבד היותו צורך ביולוגי הוא גם כלי תקשורת, שפה בפני עצמה. מה שמצריך 10 דקות של שיחה יכול ל"האמר" בשלושים שניות של חיבוק. הצרה היא שבחברה שאנו חיים לא קיימים גילויים רבים של מגע. המגע מוגבל לשדות תעופה, תחנות רכבת, ימי הולדת ואירועים מיוחדים.

הרפואה המשלימה מנסה לשבור תזה זו ומשום מה רבים נוהרים אליה.
הסיבה מאוד פשוטה - כולנו זקוקים למגע.

עבור הרך הגדל, הוכח המגע כצורך הכרחי המשפיע על תהליך התפתחותו התקין.
גם אדם בוגר ממשיך לגדול ולהתפתח. בתהליך התפתחות זה הוא זקוק לחיזוקים, ביטחון ותחושת שייכות.
וחשוב לזכור - בכולנו מצוי ילד פנימי על כל צרכיו.
זיכרון הגוף כולל בתוכו את המודע והלא מודע. להבדיל מהפה הנשלט ע"י האינטלקט והרמה המודעת (למעט פליטות פה) על שפת הגוף לא ניתן לשלוט. גופנו מעביר ומקבל מסרים שמפאת חוסר תשומת הלב רובנו כלל לא מודעים להם. אם אנו רוצים להתייחס ולטפל ב"אני השלם" כדאי שנדבר אייתו בשפה הבין לאומית אותה הוא מכיר היטב.